מצודת דוד על תהילים קמ״א

1 קראתיך. כאשר אקרא לך מהר לשמוע:

2 תכון תפלתי. תהיה נכונה לפניך כהקטרת קטרת:

3 משאת כפי. נשיאת כפי לפניך בתפלה תחשב כמנחת ערב והיא עולת תמיד של בין הערבים:

4 שיתה. שים שמירה לפי לבל אדבר דבר שאינו הגון:

5 נצרה. תן שמירה על הרמת שפתי למען ירומו לדבר וכפל הדבר במ״‎ש לגודל השמירה:

6 לדבר רע. לעשות דבר רע:

7 להתעולל. לעשות מעשים ברשע עם אנשים פועלי און ודומה להם:

8 ובל אלחם. בל אתאוה לאכול מנעמי מאכלם ר״‎ל שלא ימשך לבי אל תאות העולם כמו שנמשך לבם:

9 יהלמני צדיק. מנעמיהם לא יערבו לי אבל אם הצדיק יכני ליישר דרכי יערב לי ויחשב לי לחסד:

10 ויוכיחני. ואם יכהה מאור פני בתוכחה הלא ע״‎י הוכחתו לא יסור מראשי השמן הנמשח בראשי להצליח למלוכה ר״‎ל הלא עי״‎ז אשאר במלוכה וא״‎כ טוב לי הוכחת הצדיק ממנעמי מאכלי הרשעים:

11 כי עוד. כי בעודי בעולם תהיה תפלתי בעבור רעות הרשעים שיצילני האל ממעשיהם הרעים ואיך א״‎כ יערבו לי מנעמיהם:

12 נשמטו. ר״‎ל עם כי שופטיהם נשמטו ממני במקום סלע הוא סלע המחלקות שהיה דוד קרוב להיות נתפש ביד שאול ושריו ובא מלאך אל שאול והחזירו על כי פשטו פלשתים בארץ כמ״‎ש בש״‎א ואמר דוד הלא אז ראו שה׳‎ עמדי:

13 ושמעו. כשכרתי כנף בגד שאול במערה וכשלקחתי החנית מראשותיו דברתי אז עמהם דברים נעימים ונכרים שאינני מבקש רעות שאול כמ״‎ש בשמואל א׳‎ והלא שמעו אמרי אשר נעמו:

14 כמו פולח. עכ״‎ז הוסיפו לרדוף אחרי והנה אני ואנשי כמו המבקע עצים בארץ שאז הבקעים מתפזרים אנה ואנה במרחב הארץ כן נפזרו עצמינו על ידיהם לרדת אל פי השאול והוא ענין הפלגה ולומר שמאוד היו קרובים למיתה:

15 אל תער נפשי. אל תשפוך נפשי והוא ענין מליצה כי בצאת הנפש מן הגוף היא כאלו נשפכה ממנו:

16 יקשו לי. אשר הכינו לי למוקש:

17 ומוקשות. שאר מיני מוקש מלכד הפח ר״‎ל ומהרבה מיני עצות רעות אשר חשבו עלי:

18 יפלו במכמוריו. כולם יפלו כ״‎א ברשתו אשר טמן עלי:

19 יחד. כולם יחד זה כזה איש לא נעדר:

20 אנכי עד אעבור. סרס המקרא עד אנכי אעבור ר״‎ל הם יפלו בפח טרם אשר אעבור אני במקום הפח וכשאעבור אני לא יהיה עוד הפח פרוש כי הם יהיו נלכדים בה ואמר בדרך משל מן לכידת העוף: